Dana Schwartz Photography: Blog https://www.danaschwartzphotography.com/blog en-us (C) Dana Schwartz Photography danauzi@gmail.com (Dana Schwartz Photography) Mon, 16 Mar 2020 06:39:00 GMT Mon, 16 Mar 2020 06:39:00 GMT https://www.danaschwartzphotography.com/img/s/v-12/u257305091-o850142349-50.jpg Dana Schwartz Photography: Blog https://www.danaschwartzphotography.com/blog 91 120 Heroes of this World - Children https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/6/HeroesOfThisWorld-Children As a former Tel Avivian, I used to hear the sentence "A city is no place to raise children" all the time. All it takes is a glimpse, to see how much the city is a place for children. True, city kids are different from suburbia kids, but they are just as special.

I do not yet have any children of my own. In fact, if someone had asked me a year ago how I felt about the whole idea, I would have probably said something along the lines of "no way! what for?" or "the world is crowded enough" or "animals are my children". Perhaps I've gotten a bit softer over the past year, perhaps it's Biology taking its course, perhaps, perhaps, perhaps... what is quite undoubted is that children are among the worlds most interesting photography subjects. They are also quite a challenge to shoot; Making them stay still for a moment in order to allow the camera to do its magic is already a mission which borders on the impossible.

If you are parents, you probably  know this magic that they hold, at least that of the ones you call yours. There is something about the directness which hasn't been bound within the laws of etiquette, about this relentless curiosity, this simplicity which has not yet been tarnished by self awareness and the strict laws of social behavior,  there is something about the will to simply be without contemplation, something in the potential oh and of course - there is something about this laughter. Some would say that there is nothing more pleasant than the laughter of a child. Cats, dogs, cows, sheep, chickens and other animals - not even one, could imitate the laughter of a child, sitting under the Berlin sun, blowing soap bubbles in the air

Here are a few of my heroes.  

 

As I was sitting in the tram, a few days ago I saw a beautiful brotherly love scene. A mother with a small child in a stroller and his older sister got on the tram. The mother sat the small child on a seat next to his older sister and stayed standing in the standing zone. It was absolutely lovely to see how the older sister wrapped her arm around her baby brother, making sure that he didn't fall off the seat. He in turn, rewarded this loving safekeeping with a smile and later returned to his calm and worry free staring. Sadly I did not have my camera with me on that day, to capture these beautiful moments,  but here is another beautiful scene, shot in Charlottenburg.

At times you wonder what it is that's on their minds...

You know you've hit the jackpot when they return an intrigued gaze

Even if it's a bit suspicious

And when they laugh... well there's happiness for ya'

Dress code? nah... we'll let you old folks worry about that 

All we want to do is play...

Let us play!

A moment of revelation 


The way they are with their parents...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Not sure how advisable that is- but sometimes they too stop to think

And the best part, when they're tired, they can always fall asleep in the stroller and have someone else shove them home... we should all be so lucky

]]>
danauzi@gmail.com (Dana Schwartz Photography) Berlin Children Children in Berlin Dana Schwartz Love Parenthood Parents https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/6/HeroesOfThisWorld-Children Sun, 15 Jun 2014 22:51:14 GMT
משהו אחר לגמרי https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/4/scd_hebrew  

לקחתי מזוודה, הרבה ציפיות והמון חשש ועזבתי את איזור הנוחות שלי, בעיר, לחודשיים שלמים, כדי להגיע לאורלנד, עיירה שכוחת אל שבצפון קליפורניה, כשלוש שעות נסיעה מסן פרנסיסקו. למעשה לא הגעתי לאורלנד, אלא למקום המרוחק כעשרים דקות נסיעה מהעיירה. הגרמנים יאמרו der Arsch der Welt וידייקו.

אין כאן אינטרנט נורמלי, לפעמים המים קופאים בצינורות, אין כאן מה לעשות. מה יש כאן? יש כאן בית מחסה של ארגון שנקרא  (Farm Sanctuary ( FS . הארגון הזה שם לו למטרה להציל חיות משק ממשקים תעשיתיים ולתת להם,  נו טוב, משהו שמאוד נדיר בתעשייה,  לתת להם לחיות. לרוץ, לשחק, לקיים קשרים חברתיים עם בני מינם, לאכול, להשתובב, להנות מהשמש של צפון קליפורניה שגם באמצע ינואר מרימה את הטמפרטורות  ל15-19 מעלות. לחיות.

The place I call home - Vegan House

זו חווה לכל דבר, עם אסמים ושטחי מרעה, גדרות ואפילו דחלילים, אבל היא לא מייצרת דבר, אולי רק בעלי חיים שטוב להם;  לא הייתי קוראת להם "מוצרים",  הייתי קוראת להם בשמם. וייטאקר הפר ומדליין העז וג'ייקוב התיש ואמלינדה תרנגולת ההודו וקרי התרנגול וזורי הכבשה וגוונדלין הברווזה ופופי ברווז המסקובי ורפאל תרנגול ההודו וסוזי מו הפרה ואלברט החמור וברוס הכבש ומילי הארנבת וקמליה התרנגולת ולין וסווזי ואוליבר ומריו וקוקו ופינאט ולילי ומתילדה ובוגארט ובקאל ואסטייר וברנדו, והרשימה ארוכה מכדי לקרוא לכולם...

באתי להתנדב. הם מכנים את זה "התמחות" אבל יש לי ההשגות שלי לגבי המונח הזה. זה הרבה פחות נוצץ ממה שזה נשמע (אם למישהו זה נשמע נוצץ). אני מנקה אסמים, עושה הררים של כביסה, אוספת ביצים, עושה עוד הררים של כביסה, מאכילה את הציפורים החולות, לפעמים אני עושה משהו מרגש כמו לרסן איזו עז או כבשה בזמן בדיקה רפואית (חברים, אם עדיין לא התנסיתם בלרדוף אחרי עיזים באסם- חוויה מומלצת מאוד, בייחוד אם בא לכם להרגיש קלילים, בלי אלכוהול), אני עושה הררים של כביסה - כבר ציינתי? אני מורחת קרם שיזוף על אזני החזירים ששנים של הרבעה סלקטיבית הפכה אותם למאוד רגישים לשמש ואני גורפת חציר ישן ומניחה חדש ועושה עוד קצת כביסה.

אבל, אני גם מחבקת ומלטפת וזוכה לראות פרים ופרות ששוקלים מאות קילוגרמים כל אחד רצים, כן הם רצים (!) באחו ומשחקים וטוב להם ואני מפנקת את התרנגולות בקוקטייל פירות ונותנת חטיפים לחזירים ואני נוגעת ומרגישה ואני אוהבת אותם ולפעמים אני שונאת אותם, בייחוד כשאני צריכה לגרד קקי של תרנגולות הודו, זה הכי נורא. ואני מאכילה את החמורים בגזרים ואת העיזים בפלחי תפוח והן מכרסמות לי את קצוות האצבעות עם השיניים הקטנות שלהן.

ואני חיה לצדם והם חיים כאן ומדי פעם גם מתים, מזקנה, לאחר שחיו את חייהם בשלווה כמו שהטבע התכוון. ויש מי שקובר אותם ומבכה אותם וזוכר אותם.

ההחלטה שלי לעבור לטבעונות הביאה עמה שינוי בתפיסה. זו ככל הנראה ההחלטה החשובה ביותר שקיבלתי בחיי וזו שאני גאה בה ביותר. חיים שהחמלה מאירה אותם. אל תדאגו, אתם יכולים להמשיך לקרוא/ להתבונן, זה לא מהפוסטים שינסו לשכנע במילים חוצבות עד כמה מגיע לכל היצורים היפים הללו לחיות, לא פחות מאשר לנו (וביננו, אולי אפילו יותר) אולי זה פוסט שינסה לעשות זאת בתמונות. תמונות של בני המזל.

 

פיניקס וקוקו בפתח הבית בשעת דמדומים יפה

Phoenix and Coco

 

והנה הם שוב כגוף אחד 

 

Enjoying the pasture...

 

מבלים קצת זמן איכות עם חבורת "מו"- בתמונה הזו ויטאקר, בן 3 בערך שגדל כל חייו, מאז שהיה עגל צעיר בחווה. המטפלים האכילו אותו מהבקבוק ולכן הוא מאוד מאוד קשור לבני אדם. יש נקודה מסוימת בגב שלו שאם מגרדים אותה, הוא לא מסוגל להחזיק את הלשון בתוך הפה והיא פשוט משתרבבת לה החוצה בשובבות

Whittaker just cannot keep his tongue in his mouth

 

קייט המטפלת, מקבלת מנת אהבה מפינאט - אחד הפרים הצעירים שבחבורה

 

Peanut loves Kate...

ג'ני, מתנדבת נוספת, בחברת וויטאקר ודון

Jenny, Whittaker and Don

קייט מגלה לפינאט סוד

Kate is sharing a secret with Peanut

קייט עם מריו שפרצופו העקום רק הופך אותו ליותר חמוד

Kate and Mario

זו שעל פיה ישק דבר. מי שכולם מפחדים ממנה. סוזי מו

Susie Moo

צ'סטר שלא כל כך נהנה מחברתנו

Chester - not happy about our presence

סיירה החמור מקבל קצת אהבה וגם נותן

Sierra getting some love

And there he is giving some

אוקטביה- אחת המתנדבות, וויילין

Octavia and Waylon

!ויילין רוצה את המצלמה

Breezy and Waylon

הביצים שהתרנגולות ממשיכות להטיל גם כשהן כבר לא שפחות בתעשייה, נאספות בכל יום, מורתחות ונמעכות למחית וניתנות לציפורים כתוסף תזונה. מסתבר שציפורים בטבע אוכלות את ביציהן כשהן חשות מחסור בויטמינים

Eggs - not for human consumption

אמלינדה, היא בת שבע, שזה מאוד זקן לתרנגולת הודו. בתעשייה פטמי ההודו נשחטים בגיל 3-6 חודשים  Amelinda

רפאל, לא באמת ביישן אבל לפעמים אוהב להעמיד פנים שכן

Raphael

אוטום ואיידן. שני תישים צעירים שניצלו לאחר שחוו התעללות. אוטום, השחור, נזרק בתעלה כשפיו סגור בנייר דבק ואיידן נקשר למכולת זבל באמצע העיר בשיא החום הקליפורני ללא אוכל או מים. אוטום התרכך וכבר נהנה מחברת בני אדם אבל איידן עדיין שומר מרחק. הם מאוד קשורים זה לזה

Autumn and Aiden

Autumn and Aiden

 

סאסק, אוזניו הוסרו בתהליך ניתוחי בשל דלקות אוזניים חוזרות ונשנות

 

Cessuk

 

רוזה, ישנה בשלווה השמורה רק לחזירים

 

Rosa

 

פופי מציץ

 

Poofy

 

מאטיס, חתולת קראוון הטיפולים עם עיניים שאין דומות להן

 

Matisse

 

מלוין שתמיד רוצה גרעיני חמניה

 

Melvin

 

...אוטום, אוהב את האצבעות שלי קצת יותר מדי   Autumn

 

והשקיעות המופלאות של המקום הזה

 

Sunset   Sunset   Sunset

 

...וקצת נוף

     

 

וגם אני עם פיניקס 

 

Phoenix and I

תמונות נוספות ניתן לראות כאן

]]>
danauzi@gmail.com (Dana Schwartz Photography) Animal Rights Dana Schwartz Farm Farm Animals Farm Sanctuary Industry Farming Internship זכויות בעלי חיים חוות החופש תעשיית בעלי החיים https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/4/scd_hebrew Mon, 28 Apr 2014 11:37:16 GMT
Spring https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/4/spring "We'll get though the winter and then we'll see.

In the spring. In the spring

Meanwhile sit under the tangerine tree

It's just seasonal.

Accept the verdict, it comes from above

Perhaps it's the rain, perhaps it's winter

and then we'll see.

We'll get through the winter and then we'll see

In the spring, in the spring"

(originally in Hebrew - see here. Lyrics by Micha Shitrit)

 

So we got through the winter. Actually we've pretty much missed the winter; Be it due to one's wandering around the globe or due to the fact that there was no real winter this year.


It is the beginning of the second half of the month of A

pril and the weather is fickle, as one 

would expect from our dear friend who 

is . Outside, grey has been replaced by green and one can see buds of color here and there, making one's daily walk pleasanter. Inside, blooms a sense of revival. The past is dropped for a hope the future holds. It's getting warmer inside and out, but

 also, overcast and gloomy at times.

Spring has no rules; At the sight of an overcast sky you may step outside, wrapped in winter remnants, only to be greeted by a surprisingly not so freezing gust. On the other hand, you may be fooled into thinking that a clear and warm sun staring at you through the window would keep you warm even when you step outside without a proper jacket on.

Inside all it different, though, in the boundaries of 'the same'. We accept our verdict and we know that everything is seasonal.

They too know that everything is subject to constant change. They hold on to nothing. They bestow their beauty upon us, wither and make room for the next thing...

One finds the time to stop and watch

Time to play

Time to throw a lot of balls in the air and hope that one of them eventually goes in... Time to watch others play

Time to learn a few new tricks

Time for a spring stroll 

Time to fly

 

Time to become

Time to rest. A moment, an hour, a day...

Time to get your picture taken

Time to park

Time to do something that scares you

Time to chat 

Time to take a peek at the outside world

 

Time to intertwine  

Time to enjoy the beauty around us. Love spring and it will love you back.

D.

 

 

]]>
danauzi@gmail.com (Dana Schwartz Photography) Berlin during Spring Dana Schwartz Spring Spring in Berlin Spring photos https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/4/spring Sat, 19 Apr 2014 21:09:09 GMT
Something Completely Different https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/2/something-completely-different  
I took one suitcase, some expectations and a ton of anxiety and left my comfort zone in the city for 2 whole months. My destination: Orland California. A god forsaken town, three hours north of San Francisco.
Actually, I didn't even get to Orland, but to a place which is a 20 minute drive from it. The Germans would call it "der  Arsch der Welt" (=the ass of the world) and would probably be accurate.

There is no fully working Internet connection here, no phone service at times; Sometimes the water freezes in the pipes and there is little or nothing to keep one entertained. So why did I come here, you ask- well I came to volunteer at a Farm Sanctuary animal shelter. 
Farm Sanctuary (FS) is an American organization which purpose is to create an alternative to industrial farming and allow rescued animals, to do something which is quite rare in the industry- live;
Run around, play, have meaningful relationships with their kind, eat, sleep, drink, enjoy the northern California sun which keeps temperatures at 15-19 degrees centigrade even in the middle of January, live.

The place I call home - Vegan House

The shelter is a farm, like any other farm you'd imagine - with barns and pastures and fences and even scarecrows; But it doesn't produce anything, well perhaps only happy animals. Though, I wouldn't call them "products" I'd just call them by their names; Whittaker the steer and Madeline and Jacob the goats, Amelinda the turkey girl and Cary the rooster, Zuri the sheep and Gwendoline the duck and Poofy the muscovy duck and Raphael the turkey boy and Susie Moo the cow and Albert donkey and Bruce the sheep and Milly rabbit and Camelia the chicken and Lyn and Swoosie and Oliver and Mario and Coco and Peanut and Lilly and Matilda and Bogart and Bacall and Astaire and Brando and the list is way too long to actually call everybody...
 
I came to volunteer.
It isn't as glamorous as it sounds- if anyone finds it glamorous. I clean barns and do a ton of laundry, collect eggs and do laundry, I feed the sick birds, at times I do something exciting like restrain a sheep or a goat during health checks (I'm telling you, if you have not yet experienced the joy of chasing goats in a barn you should - an extremely recommended activity if you would like to feel light headed without drinking any alcohol) and I do a ton of laundry - have I mentioned that?
I sunscreen the ears of pigs which years of selective breeding have made extremely sensitive to sunlight, I take out the old hay and lay new instead and do some more laundry.
 
But I also hug and pet and get to see cows and steers who weigh hundreds of kilograms run (!), yes they run across the pastures; and I give the chickens fruit cocktail and the pigs - sweet treats and I touch and feel and love them and at times I hate them- especially when I have to scrape turkey poo - that is the worst.
I feed the donkeys carrots and the goats apples and they nibble on my fingertips with their tiny perfect teeth.
 
I live next to them and they live here and sometimes they die, of old age, after having lived their lives like nature had intended it. And there is someone here to bury them, someone to mourn them and someone to remember them.
 
My decision on a vegan lifestyle has brought about a change in perception. It is probably the most important decision I have ever made and one which I am most proud of. 
Oh don't worry- you can go on reading - this isn't one of those posts which uses harsh and assertive words to try and convince you that these beautiful creatures deserve to live as much as we do (and maybe more so). Perhaps it is one  which attempts  to do that with pictures.
Pictures of the fortunate ones. 
 
Phoenix and Coco in front of the house at a beautiful twilight hour
Phoenix and Coco
 
And there they are again - as one body 
 
Enjoying the pasture...
 
Spending some quality time with the "Moo" company. In this picture - Whittaker, a ~4 year old steer, who was raised on the farm. He was bottle-fed by humans and that is why he has a deep bond with them. There's a spot on his back that when scratched causes his tongue to stick out playfully. He just can't seem to keep it in his mouth :)
 
Whittaker just cannot keep his tongue in his mouth
 
Caregiver Kate gets some lovin' from Peanut- one of the younger steers in the group.
 

Jenny- another volunteer with Whittaker and Don

Jenny, Whittaker and Don

Kate is telling Peanut a secret

Kate is sharing a secret with Peanut

Kate with Mario, whose crooked face only makes him more endearing

Kate and Mario

The one who calls the shots- Susie Moo

Susie Moo

Chester, who doesn't enjoy our company that much

Chester - not happy about our presence

Sierra the donkey - gettin' some love...

Sierra getting some love

And there he is giving some

Octavia, another volunteer, with Waylon

Octavia and Waylon

Waylon wants the camera!!!

Breezy and Waylon

The eggs that the chickens continue to lay, even though they are no longer slaves in the industry, are gathered every day, boiled, mashed and are given back to the birds as a nutrition supplement. It turns out birds eat their own eggs in cases of vitamin deficiency

Eggs - not for human consumption

Amelinda. She is 7 years old! which is very old for a turkey girl - in industrial farms turkeys are slaughtered when they are 3-6 months old. 

Amelinda

Raphael, being coy...

Raphael

Autumn and Aiden - two young goats who have suffered abuse. Autumn was found in a ditch, tied, with duck tape on his mouth and Aiden was found tied to a garbage container - without food or water, left to die in the middle of the city. Autumn has warmed up to humans, Aiden, however, still keeps his distance. The two are very close.
 
Autumn and Aiden
Autumn and Aiden
 
Cessuk, whose ears have been surgically removed due to recurring ear infections
 
Cessuk
 
Rosa, sleeping peacefully, in a way reserved for pigs alone
 
Rosa
 
Poofy taking a sneak peek
 
 
Matisse, The treatment trailer cat- with her magnetic, rare eyes
 
 
Melvin, who is always looking for sunflower seeds
 
 
Autumn - loves my fingers a little too much
 
 
And the magnificent sunsets this place has to offer
 
 
And a bit of scenery
 
     
 
And yours truly - with Phoenix 
 
Phoenix and I
 
Additional photos available here
]]>
danauzi@gmail.com (Dana Schwartz Photography) Animal Rights Dana Schwartz Farm Farm Animals Farm Sanctuary Industry Farming Internship Orland Shelter https://www.danaschwartzphotography.com/blog/2014/2/something-completely-different Sun, 02 Feb 2014 08:53:14 GMT